שבוע שעבר התחלנו לדבר על גלגל החיים והתחלנו מהמעגל הפנימי ביותר שלו – שלושת הרעלים, בורות, השתוקקות, וסלידה. היום נמשיך למעגל השני והשלישי. המעגל השני עוסק בחוק הקרמה ואין המון מה להגיד עליו. מי שפועל מתוך שלושת הרעלים, מייצר קרמה רעה (נופל כלפי מטה, רקע שחור), מי שמצליח להתעלות מעל שלושת הרעלים, מייצר קרמה טובה (מטפס מעלה, רקע לבן). הדגש החשוב כאן הוא שבבודהיזם לא קיים המושג של "חטא" שכל כך מגדיר את הדתות האברהמיות שאנחנו מכירים. בבודהיזם אפשר לפעול בצורה מטיבה, שמפחיתה את הסבל עבורינו ועבור אחרים, ואפשר לפעעול בצורה לא מטיבה שמגבירה את הסבל עבורינו ועבור אחרים. חוק הקרמה בבודהיזם הוא חוק הסיבה והתוצאה – מה שקורה לנו בחיים הוא פשוט תוצאה של המעשים שלנו. זה מביא אותנו למעגל הבא – ששת הממלכות.
יש שתי דרכים להסתכל על ששת הממלכות – אפשר להסתכל עליהן בצורה המילולית, שאלו שישה מימדים של קיום שאליהם הנפש יכולה להתגלגל, ושקרמה טובה תגרום לנו להתגלגל לשלושת המימדים העליונים בעוד שקרמה רעה תגרום לנו להתגלגל לשלושת המימדים התחתונים. אבל דרך מתוחכמת יותר להסתכל על זה היא שאלו שישה מצבי תודעה שאנחנו יכולים להיות בהם כבני אדם, ושקרמה טובה שנובעת מתרגול מטיב תביא לכך שהתודעה שלנו תתהווה יותר בממלכות העליונות ופחות בממלכות התחתונות.
אז מה הם ששת הממלכות?
ממלכת האלים – הדוות – בממלכה זו חיים יצורים דמויי אלים. הם נראים טוב, יש להם מלא כוח, בריאות, עושר ופאר, וחיים ארוכים, אף על פי שגם האלים מתים בסופו של דבר. עם זאת, העושר והאושר בו הם חיים מעוור אותם לסבלם של אחרים, ולכן הם נעדרי חוכמה ונעדרי חמלה. כמצב תודעה, אפשר לחשוב על זה כמצב תודעה של אושר ושלווה עמוקים, שבהם לא אכפת לנו כל כך מה קורה מחוץ לבועה הקטנה שלנו באותו רגע – גם אם זה יכול להשפיע עלינו בסופו של דבר. בנוסף לכך, כשאנחנו במצב תודעה הזה יש לנו נטיה להיאחז בנעימות שבו, ולהתפתות שלא לתרגל, לא להמשיך לעבוד ליצירת קרמה טובה על מנת בסופו של דבר להשתחרר ממעגל הסמסארה.
ממלכת חציי-האלים – האסורות – בממלכה זו חיים האסורות, ישויות רבות כוח שיש להם תנאים טובים לחיים – אבל הם עדיין לא מרוצים, כי הם רואים שלדוות יש יותר. הם מונעים מאגו, מתחרותיות, מקנאה. הם רואים את עצמם כנעלים מכולם חוץ מהאלים, שבהם הם כל הזמן רוצים להלחם. בדר"כ – כמו כאן – יש עץ שצומח במללכת האסורות, אבל נותן את הפירות שלו בממלכת הדוות. אתם יכולים לראות שיש פה מישהו בממלכת האסורות שרוצה לכרות את העץ רק כי הם לא מקבלים מהפירות שלו. זה מצב התודעה התחרותי, מצב התודעה שמקנא באחר, שרוצה את מה שיש לאחרים ולא רואה את מה שיש לו. מצב התודעה שעסוק בלהשוות את עצמו לאחרים, להתנשא על פני החלשים ולהלחם כל מי שיכול להוות עבורו איזשהו איום, גם אם האיום הוא תוצאה של חשיבה פרנואידית.
ממלכת החיות – החיות מאופיינות בכך שהן פועלות כל הזמן רק מתוך הדחפים ואינסטינקטים שלהם, מופעלות כל הזמן על ידי הצרכים הבסיסיים של לאכול, לישון, ולהתרבות. המאפיין הבסיסי של ממלכת החיות הוא בורות – בורות לחוק הקרמה ולהשפעות ארוכות הטווח של הפעולות שלהן. כמצב תודעה יש את ההיבט המובן מאליו מצב של להיות מופעלים באופן מוחלט על ידי הדחפים והאינסטיקנטים שלנו, אבל יש גם היבט אחר. גם כשאנחנו מבלים במשך שעות מול מסכים שונים, שוקעים בבהיה – התודעה שלנו נמצאת בממלכת החיות, נעדרת מודעות לעצמינו ולקיום.
ממלכות הגיהנום – בבודהיזם אין גיהנום אחד, אלא ממלכות גיהנום רבות, אבל מה שמשותף לכולם זה שבכולן הישויות נמצאות בסבל מתמיד, אלא שבניגוד לגיהנום הנוצרי הסבל הוא לא אינסופי, גם בממלכות הללו יש מוות ולידה מחדש בממלכות אחרות. ישנן ממלכות גיהנום של אש – שמייצגות מצבים של כעס וזעם בלתי נשלטים, כמו גם ממלכות גיהנום של קרח – שמייצגות מצבים של אדישות ואטימות רגשית מוחלטת. כל מי שנמצא בממלכות הגיהנום נמצא בסבל נוראי, ובדר"כ הוא גם משפריץ את הסבל שלו החוצה וגורם לסביבה הקרובה שלו לסבול.
ממלכת הרוחות הרעבות – הפרטות – הרוחות הרעבות מוצגות בדר"כ כבעלות בטן גדולה וריקה, לצד פה קטן וצוואר צר. הרוחות הרעבות תמיד נמצאות בתודעת חסר – הן תמיד רוצות עוד ועוד ועוד, אבל הן לעולם לא מרגישות מסופקות. עוד אוכל, עוד כסף, עוד רכוש, עוד קשרים וחברים – אבל שום דבר אף פעם לא מספיק. מצב התודעה של הרוחות הרעבות הוא מצב התודעה שבו אנחנו מרגישים חוסר עמוק שגורם לנו להשתגע, לצרוך עוד ועוד ועוד מהכל, בלי ששום דבר באמת ממלא את הבור העמוק בתוכינו. בקיצון, ממלכת הרוחות הרעבות מייצגת את המצב של התמכרות ואובססיביות, אבל לא חייבים ללכת כל כך רחוק. אפשר גם לומר שמצב התודעה הצרכני הוא למעשה התגשמות של ממלכת הרוחות הרעבות בעולמינו – אם רק תקנו עוד מוצר אחד, תהיו מאושרים באמת. ועוד אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. וזה לא נגמר לעולם.
ממלכת בני האדם – לידה אנושית נחשבת ללידה הטובה ביותר על פי האמונה הבודהיסטית, וממלכת בני האדם היא הממלכה היחידה שממנה יש יציאה ממעגל הסבל, הממלכה היחידה בה בודהות יכולים להופיע. ממלכת בני האדם מאפשרת להרגיש קשת של רגשות – גם סבל וגם עונג – אבל הסבל לא כל כך קשה שהוא מרגיש כמו הגיהנום, והעונג הוא הם לא כל כך נעים שאנחנו שוכחים מהסבל. בממלכת בני האדם אנחנו נוטים להתבלבל, ליפול להשתוקקות ולסלידה שמייצרים לנו סבל, אבל זו גם הממלכה היחידה שבה אנחנו יכולים להשתחרר מהסבל הזה. ממלכת בני האדם מזכירה לנו שבכל רגע יש לנו את ההזדמנות להשתחרר מהסבל הלא הכרחי שאנחנו מייצרים לעצמינו.