שתים-עשרה החוליות של ההתהוות המותנית - חלק א'
סנגהה סתיו 24

1. בורות
2. דפוסים ותבניות קרמתיות
3. תודעה
4. שם וצורה
5. שש איברי החישה
6. מגע
7. תחושה
8. השתוקקות
9. היאחזות
10. התהוות
11. לידה
12. מוות

בורות – כמו תמיד, בבודהיזם הכל מתחיל מבורות. זו החוליה הראשונה של הגלגל. הכוונה, כמו תמיד, היא בורות לטבע האמיתי של המציאות. לדוגמה – האמונה מתוך בורות שתענוגות חולפים יעשו אותנו מאושרים, האמונה שדברים מסוימים (מצבים, רגשות, מערכות יחסים וכו') יכולים להשאר קבועים ולא להשתנות, האמונה שיש פה איזשהו עצמי יציב, קבוע ובלתי משתנה. הציור שמייצג את החוליה הזאת הוא אדם עיוור, וכל עוד אנחנו פועלים מתוך בורות, אנחנו משולים לאדם העיוור שלא רואה לאן הוא הולך.

דפוסים ותבניות קרמתיות – מתוך הבורות, מופיעים הדפוסים שלנו. כל ההרגלים הצורות האוטומטיות שבהן למדו להתנהג ולהגיב לסיטואציות שונות. צורות ההתנהגות שדורשות מאיתנו את המאמץ וההתנגדות המינימלים בכל סיטואציה נתונה. שתי החוליות הראשונות – הבורות והדפוסים הקרמתיים – מייצגים את העבר שאנחנו יורשים ושאיתו אנחנו מגיעים לרגע הזה. מהחוליה הבא למעשה מתחילים אירועי ההווה.
תודעה – הדבר הראשון שמתעורר ברגע הזה הוא התודעה. התודעה של הרגע הזה לא נולדת טהורה וניטרלית, היא נולדת מתוך הרגע הקודם. אם ברגע הקודם הייתי כועס, התודעה שתוולד ותגיב לרגע הזה תתחיל גם היא מכעס. אם ברגע הקודם הייתי עצוב, התודעה שתוולד ותגיב לרגע הזה תתחיל גם היא מעצב.

שם וצורה – הדבר הבא הוא מה שמכונה nama-rupa או שם וצורה. מתוך התודעה, מתהווים חמשת המצרפים, או חמשת הערימות. על פי התפוסה הבודהיסטית, כל החוויה שלנו מורכבת מחמישה מצרפים –

צורה – החוויה החושית שלנו ברגע הזה.
תחושה – האופן שבו הרגע הזה נחווה על ידינו – נעים, לא נעים, או ניטרלי.
תפיסה – האופן שבו אנחנו תופסים את הרגע הזה. למשל כשאני מזהה את
המידע שמגיע ברגע הזה לחושים שלי בתור עציץ – זו היא התפיסה שלי.
סמסקרה – התבנית הקרמתית שלי ברגע הזה. למשל, אם יש לי פוביה
מעציצים, אני אגיב לעציץ בצורה מסויימת. אם יש לי אהבה גדולה לעציצים, אני אגיב בצורה שונה. בפרשנויות מסוימות זו היא הכוונה  שלנו ביחס למה שאנחנו חווים.
הכרה – היכולת שלי להכיר בכל הנ"ל, לחוות את החוויה שלי ברגע הזה.

ששת איברי החישה – הבודהיזם תופסת את המיינד החושב כאחד מאיברי החישה, ולכן הוא סופר שישה. כתוצאה מכל מה שהתהווה עד כה, יש לנו יכולת לחוות את העולם בצורה מסויימת. בשלב זה מתהווה הפוטנציאל שלנו בכלל לחוות את העולם.

מגע – בשלב זה ששת איברי החישה שלנו – שהתהוו בחוליה הקודמת – פוגשים את העולם החיצוני. נוצר מגע בין העולם החיצוני לבין ששת איברי החישה שלנו.

תחושה – בדומה לתחושה בחמשת המצרפים. בתגובה למגע של ששת איברי החישה שלנו עם העולם, נוצרת אצלינו תחושה נעימה, לא נעימה או ניטרלית. עד כה, זה מה שקורה ברגע שאנחנו פוגשים מציאות – מההתהוות של התודעה שלנו ועד הרגע שבו היא פוגשת מציאות. לפי הבודהה, זה תהליך שקורה כל רגע מחדש. כל רגע מחדש נולד מתוך בורות ותבניות קרמתיות, ואז מתוכם תודעה, שם וצורה, ששת איברי החישה, ובעקבות מגע של ששת איברי החישה עם העולם – נולדת החוויה שלנו ברגע הזה.

זה החצי הראשון של המעגל שמתאר את כל מה שקורה עד הרגע שבו יש לנו בחירה אמיתית. בשבוע הבא נדבר על החצי השני של המעגל, שעוסק בתהליך ההתהוות של מה שקורה לאחר שנוצר המגע ביננו לבין העולם.