חלק ראשון מתוך ארבעה שעוסק בצלילת עומק אל תוך הקשר שבין החוויה המיסטית לפסיכדליה. בחלק הזה אסקור את מקורות המיסטיקה הפסיכדלית במאה ה-20.

בכל מדיטציה שאני מנחה או מתרגל, אני תמיד מתחיל מלהביא את תשומת הלב לגוף. לקחת כמה נשימות עמוקות, להרגיש את הבטן עולה ויורדת, להרגיש את המשקל והיציבות שלנו על הקרקע. הנה למה.

מלבד ללמוד, לתרגל, וללמד, יוצא גם להרהר לא מעט בנושאים "רוחניים", וספציפית כיצב ניתן לייצר אינטגרציה בריאה והרמונית של חיים רוחניים בתור אורח החיים המערבי המודרני. בעיניי, לרנסנס הפסיכדלי יהיה תפקיד מכריע באינטגרציה של רוחניות בעולם המטריאליסטי בו אנחנו חיים, ובמאמר הזה אני אנסה להסביר למה אני חושב ככה ומה השאלות שבעיניי ראוי לשאול בהקשר הזה. חלק ראשון מתוך שניים.

מלבד ללמוד, לתרגל, וללמד, יוצא גם להרהר לא מעט בנושאים "רוחניים", וספציפית כיצב ניתן לייצר אינטגרציה בריאה והרמונית של חיים רוחניים בתור אורח החיים המערבי המודרני. בעיניי, לרנסנס הפסיכדלי יהיה תפקיד מכריע באינטגרציה של רוחניות בעולם המטריאליסטי בו אנחנו חיים, ובמאמר הזה אני אנסה להסביר למה אני חושב ככה ומה השאלות שבעיניי ראוי לשאול בהקשר הזה. חלק ראשון מתוך שניים.

תהליך ההתפתחות והתעוררות הרוחנית הוא מורכב ורב-פנים, ורבים ניסו למפות אותו ולנסות להסביר את התמורות, המתנות והמלכודות שבדרך. אחד ההסברים המוצלחים בעיניי הוא של הפילוסוף קן ווילבר.

המטרה של הסנגהה היא להתאמן בדברים ואז לקחת אותם חזרה לחיים שלנו. לקראת יציאה לפגרה קצרה, דיברתי על הדברים עליהם אנחנו מתאמנים ואיך לעשות את זה מחוץ לסנגהה.