בלוג

על מלכודות של מחפשים רוחניים -
המעקף הרוחני

כולנו רוצים להיות לחיות חיים נוחים ומאושרים ורבים פונים לחיפוש הרוחני כדי להשיג את המטרה הזו, אבל לעתים קרובות אנחנו משתמשים בחיפוש הרוחני כדי לחבל בעצמינו בדרך לשם.

מעקף רוחני, או Spiritual bypassing הוא מונח שטבע בשנות ה-80 John Welwood, מורה לבודהיזם, פסיכולוג ופסיכותראפיסט, כדי להגדיר תופעה שהוא ראה רבות אצל תלמידיו ומטופליו – שימוש ברוחניות וקונספטים רוחניים כדרך להמנע מלהתמודד עם האתגרים של החיים, כגון רגשות קשים, פצעים מהעבר וסתם דפוסים לא בריאים שלא בא לנו לשנות בעצמינו.

למעשה כשאנחנו מבצעים מעקף רוחני אנחנו מעכבים את ההתפתחות האישית והרוחנית של עצמינו במסווה של… ובכן, התפתחות אישית ורוחנית.

מבלבל? אנסה לתת כמה דוגמאות.

1️⃣ המעקף החיובי –

להיות חיובי ואופטימי זה כיף וזה באמת תורם רבות לשמחת החיים ולתחושה הטובה, אך לעתים אנשים מתמכרים לסוג כזה של חשיבה ולא מוכנים להתמודד עם שום דבר שמתנגש איתה.

זה אומר המנעות מלקחת חלק בחוויות שיכולות לעורר לרגשות קשים כגון כעס, עצב וכאב וקושי גדול לקבל את זה כשהם בכל זאת עולים.

אבל בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא, גם הם חלק מקשת הרגשות האנושית וכשאנחנו מונעים מעצמינו להרגיש אותם אנחנו קודם כל מסרסים את עצמינו ומצמצמים את חוויית החיים שלנו.

2️⃣ המעקף המואר –

מיתוס "המואר" כנראה יקבל מתישהו פוסט שלם בפני עצמו, אבל בינתיים אתייחס לחלק קטן ממנו שרלוונטי כאן. כולנו רוצים להאמין שאנחנו טובים יותר ממה שאנחנו, אבל אנחנו לא – אנחנו בדיוק מה שאנחנו.

לעתים קרובות אנשים בדרך הרוחנית מפתחים כל מיני אמונות לגבי עצמם – "אני לא מרגיש כעס יותר", "אני הפסקתי להרגיש משועמם", "עצב זה רגש שאני לא מרגיש יותר"

בעוד שיש אנשים שחווים את הרגשות האלה פחות מאחרים, כולם חווים אותם במהלך חייהם ולהכחיש אותם רק מביא להשלכה של הרגשות שלנו על אחרים ("אני לא כועס, אתה כועס!") ושלל תופעות לא נעימות אחרות.

3️⃣ מעקף העולם הדפוק –

ככל שאנחנו מתקדים בדרך הרוחנים אנחנו שמים לב יותר לכמה שהעולם מקום קשה ולא צודק, כמה אנשים יכולים להיות רעים ואכזריים. בעוד שזה נכון, לעתים קרובות זה הופך לתירוץ להכנס לעמדה קורבנית ופאסיבית, להאשים את העולם וכמה שהוא דפוק על מנת להמנע מלהתמודד עם האחריות שלנו למה שקורה בחיינו – ויש הרבה ממנה.

4️⃣ המעקף הפסיכדלי –

בקרב צרכני פסיכדליה רבים נפוצה האמונה שפסיכדליים הם הפתרון להכל, או כמו שאומר המשפט הנודע שנאמר בתגובה לכל בעיה – "תעשה על זה טריפ אחי".

בעוד שלחוויות פסיכדליות יכול להיות ערך רב (וגם על זה עוד נדבר פה הרבה), לעתים קרובות אנשים מתמכרים לחוויות עצמן – לריבוי התובנות על העצמי והחיים, ל-high שמגיע איתן, לקלילות שנשארת במהלך תקופת ה-afterglow, וכן גם לסבל ולקושי והמשמעות שאנחנו שואבים מהם.

בעוד לכל אלו יש ערך אמיתי, בסוף את רוב חיינו אנחנו מעבירים בעולם החומר הסחי ואת העבודה האמיתית אנחנו צריכים לעשות כאן.

אלו רק כמה דוגמאות ומספר המעקפים הרוחניים השונים הוא כמספר המחפשים הרוחניים… אבל מה אפשר לעשות לגבי זה? הנה כמה רעיונות.

🔅 לפתח ענווה –

חשוב לזכור שאף אחד לא חף מנפילה במלכודת הזו. כולנו אנושיים, פגומים ומוגבלים. ככל שנהיה פתוחים יותר לרעיון שאנחנו עשויים לטעות, כך גדל הסיכוי שנתפוס את עצמינו בטעות מהר יותר.

🔅 להיות בקשר עם הצד האפל שלנו –

לכולנו יש צדדים אפלים – פצעי עבר שלא החלימו, דפוסים הרסניים, רגשות לא נעימים. ככל שנקפיד להיות יותר בקשר איתם, להרגיש אותם באמת ולהכיר בכך שהם חלק מאיתנו – כך יהיה לנו קשה יותר להעמיד פנים שהם לא שם או להיות מופתעים מהם.

🔅 להיות פתוחים לביקורת –

אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת, אבל עדיין כולם אוהבים לתת אותה. בעוד שיתכן ש-99% מהביקורת שאנחנו מקבלים לא רלוונטית אלינו, עדיין שווה להקשיב לה באמת למקרה שהפעם היא כן. אולי עוד נגלה שזה הרבה יותר מ-1%…

🔅 להיות רגיש לדיסוננסים קוגניטיביים –

דיסוננס קוגנטיבי הוא התחושה המוזרה ומאוד לא נעימה הזאת שאנחנו מרגישים כשקורה משהו שמתנגש עם האמונה שלנו לגבי עצמינו או העולם. ככל שנכיר את התחושה הזו יותר, היא תאיים עלינו פחות ומערכת האמונות שלנו תוכל להיות גמישה יותר ופתוחה יותר לשינויים.

הדרך הרוחנית והחיים בכלל מלאים בעליות וירידות, הצלחות וכשלונות. אין לנו יכולת לבחור מה נחווה, אבל אנחנו יכולים לבחור את הדרך שלנו להתמודד איתן.