הארה והתעוררות בגובה העיניים
The Finders, המלצת קריאה

אחד הנושאים הכי מרתקים, מורכבים, ושנויים במחלוקת בעולמות הרוחניות, נושא שמדי פעם אני מפלרטט עם לדון בו כאן בעמוד וגם בסנגהה שלי, הוא מה שמכונה "הארה" או "התעוררות". יש סביבו אינסוף מיתוסים ואמונות שונות – שזה מביא לשחרור מלא מהסבל, הבנה מעמיקה של הקיום ואלוהים, הזכרות בכל הגלגולים, מודעות אבסולוטית בכל רגע רגע, שחרור מפחד מהמוות, ועוד ועוד ועוד. סט האמונות הספציפי משתנה מדת לדת וממסורת רוחנית למסורת רוחנית, ויש גם שונות גדולה מאוד בתפיסה של הדבר בתוך קבוצות ברורות ומוגדרות.

בגלל שהאופי המאוד דתי-רוחני של הקונספט, במשך רוב השנים היה קשה מאוד למצוא מידע עליו מחוץ למסגרות הללו. הבעיה עם זה היא שמסגרות דתיות-רוחניות יכולות להיות מאוד דוגמטיות, להגדיר קריטריונים מאוד נוקשים להתעוררות "אמיתית" ולפסול כל דבר שלא עומד בהם. אפילו בתוך זרמי הבודהיזם השונים ישנן הגדרות מאוד שונות ואפילו סותרות להגדרה של ההתעוררות, גם ביחס להתעוררות המקורית של הבודהה וגם ביחס להתעוררות שאליה יכולים לצפות המתרגלים המסורים. במסורות השונות אפשר למצוא תיאורים מאוד מדוקדקים ומפורטים לתהליך הזה של ההתעוררות ולשינויים שהאדם עובר בתוכו, אבל ישנן סתירות רבות בין התיאורים של המסורות השונות שמקשות לענות על השאלה – מה זה לעזאזל התעוררות רוחנית?

כאן נכנס לתמונה ד"ר ג'פרי מרטין שהכיר את המכון לחקר התודעה הלא סימבולית, מונח ניטרלי למה שמה שבחוגים הרוחניים נוטים לכנות תודעה ערה. ג'פרי מכנה את המצב הער "חוויה לא-סימבולית מתמשכת" (Persistent non-symbolic experience, PNSE), או בשפה פשוטה יותר "רווחה בסיסית" (Fundamental wellbeing). מאז תחילת שנות ה-2000 ג'פרי והצוות שלו חקרו מעל 8,000 איש ממגוון דתות ומסורות שטוענים שהם נמצאים במצב הזה, בניסיון לקבל הבנה אובייקטיבית ורחבה ככל הניתן של התופעה. תוצאות המחקר עד כה התפרסמו בספר The Finders מאת מרטין שיצא לאור בשנת 2019 (ואפשר למצוא גם לא מעט מידע באתר של המכון).

הספר לא ארוך (אם כי מאוד דחוס), ומומלץ לכל מי שמתעניין בנושא, בין אם כי הוא שואף להגיע למצב התודעה הזה, או משום שהוא חושב שאולי הוא כבר נמצא בו. לאורך הספר מרטין מצליח לפרק הרבה מיתוסים ולעשות דה-מיסטיפקציה לתופעה ההתעוררות והאנשים הערים, ולצייר תמונה מורכבת ומעמיקה של התופעה. הנה כמה מהנקודות החשובות שעולות מתוך הספר:

אנשים מגיעים למצב התודעה הזה במגוון צורות – בעקבות שנים של תרגול רוחני, בעקבות חוויית שיא רגעים כגון חוויה מיסטית עמוקה, ועוד דרכים שונות ומגוונות. הבסיס של מצב התודעה הזה, שלצורך הנוחות אני אכנה אותו מכאן והילך "רווחה בסיסית", הוא שינוי עמוק ורדיקלי בתפיסת העצמי. ההבדל המשמעותי בין אנשים שנמצאת במצב הרווחה הבסיסית לאלו שלא, הוא במערכת היחסים עם העצמי הנראטיבי.

הרוב המוחלט של האנשים בעולם מזדהים עם מבנה לינגוויסטי שמורכב מכל מיני סיפור על האדם שהם (=העצמי הנראטיבי), ורואים את העולם דרך הסיפורים שהעצמי הנראטיבי מספר להם ומופעלים על ידו. לעומת זאת, אנשים שנמצאים במצב של רווחה בסיסים כבר לא מזדהים עם העצמי הנראטיבי בצורה אקסקלוסיבית. עבור חלקם הוא נחווה כסתם קול חסר משמעות בראש, עבור אחרים הוא נושר לחלוטין, ועוד שלל אפשרויות באמצע.

זה הוא ההבדל הבסיסי ביותר, אבל ישנם עוד אינספור שינויים שמתרחשים בתפיסת המציאות של האדם שנמצא בתודעת הרווחה הבסיסית. ההבדל הפרקטי החשוב ביותר, שעל שמו גם המצב נקראת רווחה בסיסית, הוא שהוא מאופיין בתחושה עמוקה ויציבה ש"הכל בסדר כפי שהוא", ללא תלות במה שקורה בפועל במציאות באותו רגע. למעשה, החיפוש שלהם אחר משהו טוב יותר מחוץ לרגע הזה מסתיים ונעלם, ומכאן גם הכינוי שנותן להן מרטין בספר – The Finders.

זה מביא אותי לאחת התובנות החשובות לגבי רווחה בסיסית – לא מדובר במצב אחד, אלא ברצף רחב של מצבי תודעה. מרטין מאגד אותם לקבוצות ממוספרות שהוא מכנס "מיקומים" (locations), כאשר ככל שהמספר של המיקום עולה, כך האדם נמצא "רחוק" או "עמוק" יותר על גבי הרצף ביחס לתודעה רגילה שאינה תודעת רווחה בסיסית. אותה תחושת הכל-בסדר-יות יכולה לעתים להעלם או להתערער, אבל היא תמיד נמצאת שם ברקע. ככלל, ככל שאדם נמצא רחוק יותר על הרצף כך תחושת ההכל-בסדר-יות שלו יציבה יותר גם אל מול אירועים מטלטלים וקשים יותר.

המיקומים הנפוצים ביותר הם מיקומים 1-4, אבל הוא מדווח גם על מקרים נדירים יותר של אנשים שנמצאים הרבה יותר רחוק על גבי הרצף, כאשר הרחוק ביותר שהוא מזכיר הוא מיקום 20. גם בתוך המיקומים הללו אנשים שונים יכולים להיות מקובעים למיקום מסוים, או להיות בתנועה מתמדת, רצונית או שלא, על גבי הרצף. בחלק מהמיקומים הללו אנשים חווים חוויה לא-דואלית של אחדות של המציאות, ובחלקם לא. בחלק מהמיקומים אנשים לא חווים אמוציות כמעט בכלל, ובאחרים הם חווים קשת צרה או רחבה של אמוציות ורגשות.

אמנם לאנשים שונים הנמצאים באותו מיקום יש מאפיינים בסיסיים דומים באופן שבו הם תופסים את עצמם ואת המציאות, אבל יכולים להיות בינהם גם הבדלים גדולים מאוד. המאפיינים הקונקרטים של הרווחה הבסיסית של כל אדם הם מאוד ייחודיים, והם תלויים במגוון גורמים גנטיים, חברתיים, ואחרים. לדוגמה, מצב התודעה של אדם שלאורך דרכו הרוחנית שלו קרא בעיקר כתבים בודהיסטיים על התעוררות יעוצב בצורה שתואמת את מה שהוא קרא, בעוד שתודעתו של אדם שלאורך דרכו הרוחנית קרא בעיקר כתבים של מיסטיקנים נוצרים תתעצב בהתאמה אליהם. מכאן גם הקושי המוכר של אנשים ממסורות שונות שלא מכירים במצבי ה"ערות" של מסורות אחרות על בסיס ההבדלים בקריטריונים שלהן.

עוד תובנה חשובה היא שהמצב של רווחה בסיסית הוא לא מצב מושלם, ויש לו כל מיני חסרונות. ככל שאנשים נמצאים רחוק יותר על הרצף, כך בדר"כ יהיה להם קשה יותר להיות באינטרקציה עם אנשים שלא נמצאים בתודעת הרווחה הבסיסית, והם יתקשו לגייס סבלנות להקשיב לסיפורים של אחרים. בעוד שהם מדווחים על שחרור מרבים מהדפוסים הרגשיים שלהם, רבים מהם עדיין מבטאים דפוסים בעייתיים רבים – הם יכולים לסבול מהתמכרויות, להיות גזענים או סקסיסטים, דוגמטים וסגורים, ועוד. חלק גדול מהם גם מדווח על בעיות בתפקוד של הזכרון שלהם – כמו קושי בשליפת זכרונות בעת הצורך, וקושי בלזכור משימות והתחייבויות. בעוד שרבים מהם מאמינים שאם כל בני האדם יחיו בתודעת רווחה בסיסית, מרטין עצמו לא השתכנע בכך על בסיס תוצאות המחקר שלו, אם כי הוא מאמין שמצב העולם בסה"כ ישתפר.

אני מרגש חפרתי כאן המון, ובו-בזמן גם בקושי גירדתי את פני השטח. לכל מי שגיריתי מעט את סקרנותו, אני ממליץ לגשת לאתר של המכון של מרטין Center for the Study of Non-Symbolic Consciousness, ולמטיבי הלכת ממליץ בחום רב על הספר שלו.