חוויות התעוררות - תחנה אחרונה או צעד ראשון?

חוויית ההתעוררות הראשונה שלי קרתה כשישבתי עם בת הזוג שלי בגינה ולפתע הבחנתי שאין הבדל בין התנועה של היד שלי בזמן שאני מדבר לתנועה של הזבוב שהתעופף סביבנו. ההבחנה הזאת פילחה את כל ההוויה שלי עד שלא נשאר יותר הבדל בין שום דבר לשום דבר ואני כבר לא הייתי בן אדם. הכל, כולל האדם שחשבתי שאני, היה ריק, חלול. הכל פשוט הופיע כאן, במרחב המוחלט והאינסופי שהוא אני. זה לקח לי עוד הרבה זמן וליווי כדי להכניס את החוויה הזו לפרופורציה, ותהליך האינטגרציה שלה ושל החוויות שבאו אחריה כנראה לא יסתיים לעולם.

חוויות התעוררות הן משהו שחוזר במגוון רחב של מסורות רוחניות ומיסטיות, ומאופיינות בחוויה של חיבור למשהו שהוא מעבר לאני היומיומי, בריבוי תובנות לגבי העצמי והחיים ובאופן כללי בתפיסה שונה של הזמן והמרחב. אמנם הסברה היא שכל חוויות ההתעוררות הן למעשה כולן הצצות אל אותו הדבר, הן עדיין מתווכות לכל אחד על ידי הגוףנפש האישי שלו ולכן הן יכולות להיות שונות מאוד מאדם לאדם ואף מחוויה לחוויה.

באופן מסורתי אנשים מגיעים לחוויות הללו לאחר תקופה ארוכה של תרגול ולימוד וכאשר הם נמצאים במסגרת שמכינה אותם אליהן ומלווה אותם בתהליך האינטגרציה, אך לעתים אנשים מגיעים לחוויות הללו בצורה ספונטנית לחלוטין ולעתים קרובות יותר – תחת השפעת פסיכדליים. הפתאומיות של חוויה כל כך קיצונית (בלי הרקע התרגולי והפילוסופי שמכינים אליה) יכולה לעתים להיות מפחידה, קשה ואף טראומטית. עבור אנשים מסוימים, חוויות אלו יכולו לגרום ליותר נזק מתועלת כאשר הן מגיעות ללא הכנה, אינטגרציה וליווי.

אותו הקונטקסט התומך הוא זה שמאפשר להבין שעל אף האבסולוטיות שלה, חוויית התעוררות בפני עצמה היא רק עוד חוויה. בזן בודהיזם, ממנו מגיע המושג התעוררות כתרגום למילה סאטורי (悟り), מתייחסים לחוויית אלו בתור הטבילה הראשונה של המתרגל בנהר הזן, הצעד הראשון בדרך. זה הרגע שבו התלמיד נחשף לראשונה לנקודת המבט של האבסולוטי, עתה מוטלת עליו משימת חייו האמיתית – האינטגרציה של שתי נקודות המבט, האנושית והאבסולוטית, בתודעה אחת.