להכיר את עצמינו דרך המעשים

כולנו מכירים את ההמלצה "לשפוט אנשים לפי המעשים שלהם ולא לפי המילים",
חלקינו אפילו מקיימים אותה עם האנשים סביבינו, אבל מה עם ליישם אותה על עצמינו?
הכוונה במקרה זה היא לא לשיפוט ערכי, אלא על מה מבוסס הידע שלנו לגבי עצמינו?

ללואי סי קיי יש קטע סטנד אפ שבו הוא מספר שלפעמים הוא עובר ליד הומלס ברחוב וחושב לשים לו דולר.
הוא אף פעם לא עושה את זה, אבל כל פעם שהוא חושב על זה הוא מתמלא בהרגשה טובה וחושב לעצמו "וואו, אני בן אדם כל כך טוב שחשבתי את המחשבה הזאת!"

זו דוגמה מצחיקה, אבל האמת היא שאנחנו כל הזמן עושים את הטעות של להסיק מסקנות על עצמינו על סמך המחשבות שלנו ולא על סמך ההתנהגות שלנו בפועל.
האם יצא לכם לפגוש אדם אטום וחסר מודעות שמשוכנע שהוא האדם הכי מודע שיש?
מה עם אדם אגוצנטרי ומרוכז בעצמי שמשוכנע שהוא אדם אמפתי ואוהב?

אילו סיפורים יש לכם על על עצמכם?
האם הם מבוססים על ההתנהגות שלכם או על המחשבות שלכם?

העובדה שאני חושב שבצורה מסויימת לא אומרת שכך אני גם מתנהג,
זה שאני תופס את עצמי בצורה מסויימת לא אומר שאני באמת כזה.

להתחיל להטיל ספק במי שאני חושב שאני
הוא צעד משמעותי בדרך לגלות מי אני באמת.

בונוס למי שהגיע עד לכאן: המשפט Deeds, not words היה המוטו של התנועה למען שוויון זכויות לנשים בתחילת המאה ה-20. יש ספר על ההיסטוריה של זכויות נשים בעידן המודרני תחת השם הזה.