מזעור נזקים למתחילים

למה מזעור נזקים זה חשוב בכלל?

בין אם אתם מאמינים שאנשים צריכים או לא צריכים לצרוך סמים, עובדתית זו המציאות. אחרי 70 שנה שבהמלכן נשפכו טריליונים של דולרים ברחבי העולם על המלחמה בסמים, צריכת הסמים בעולם רק ממשיכה לעלות. השיפט בפרדיגמה שמציעה לנו תפיסת מזעור הנזקים היא שאין טעם לנסות לצמצם את צריכת הסמים, ועלינו להתמקד בצמצום של נזקי הסמים. גישת מזעור הנזקים היא פילוסופיה, תנועה חברתית עולמית, ודרך הסתכלות על מערכת היחסים בין אנשים לסמים. הגישה הזו היא עולם ומלואו והיא עדיין הולכת ומתהווה ברחבי העולם ואנחנו עוד ניגע בה הרבה בהמשך, אבל הפעם נתייחס פחות לרעיונות גדולים ותנועות עולמיות אלא נדבר הכי תכלס – הנה כמה כללי אצבע בסיסיים לצרכן האחראי.

ידע הוא כוח!

בעולם של הצפה במידע שהרבה ממנו הוא דיסאינפורמציה, שקרים, והנצחה של מיתוסים לא מבוססים – הכוח האמיתי הוא בלבור את המוץ מהתבן, לאתר את הידע המבוסס והרלוונטי שבאמת מסייע לנו בתוך הרים של אשפה. כמעט כל חיפוש בגוגל אחר סם לא חוקי מסוים ייתן קודם כל המון תוצאות של כל מיני מכוני גמילה משונים שהרוב המוחלט של האינפורמציה בהם היא לא מדוייקת במקרה הטוב ושקרית לחלוטין במקרה הרע. הטור השבוע בא לתת הנחיות ודגשים כלליים, אבל בסוף תצטרכו למצוא לבד את המידע הספציפי לכל חומר וחומר שבחרתם להכניס לגוף שלכם.

אז איפה בכל זאת מוצאים אינפורמציה? הנה כמה המלצות למקורות מידע שימושיים ואמינים בנושא – 

DrugScience – האתר של הארגון של פרופ' דויד נאט שמלא במידע מהימן ומבוסס מדעית על סמים שונים.

PsychonautWiki – הויקיפדיה של הסמים ומשני התודעה התודעה, מלאה במידע על ההשפעות והסיכונים של כל חומר, מידע על מינונים ואפיקי צריכה, פרקטיקות מומלצות למזעור נזקים ועוד.

TripSit.me – אתר מלא בכל טוב שגם לו יש מעין ויקי סמים משלו, מצומצם יותר מהקודם אבל עדיין מרשים.

Erowid – אתר מיתולוגי על סמים מכל הסוגים. כולל טונות של מידע, דיווחים מפורטים של חוויות של אנשים ועוד ועוד. הוא נראה כמו אתר מ-1996, אל תבהלו מזה.

מחקר וריפוי פסיכדלי ישראל (מרפ"א) – אתר מצוין בעברית עם סקירות מדעיות על חומרים ספציפיים וספריית מחקרים, בעיקר על פסיכדלים. האתר לא התעדכן זמן מה, אבל יש כבר בו טונות של מידע שימושי, ובעברית!

יוע"סים – קבוצת טלגרם ישראלית שבה ניתן לשאול שאלות קונקרטיות על שימוש אחראי בסמים ולקבל תשובות אחראיות ומדויקות.

חדי האבחנה ישימו לב שיש הבדלים במידע שמופיע בכל אחד ממקורות המידע הנ"ל, הסיבה לכך היא שפשוט לא נעשה מספיק מחקר על סמים כדי לענות על הרבה מהשאלות החשובות לגבי צריכה אחראית ומושכלת של סמים. מומלץ להצליב מידע בין המקורות השונים, וכמובן לא לעצור שם אלא להמשיך ולחפש מידע ממקורות נוספים.

ערכות בדיקה

בשוק שחור ונטול רגולציה אתם אף פעם לא יודעים מה אתם קונים, בעיקר כשזה מגיע לאבקות. אין שום דרך לקבוע שום דבר מוחלט על האבקה על פי הצבע או המרקם, והאמת היא שבלי בדיקת מעבדה אין לנו אפשרות לקבוע עליה שום דבר מוחלט באופן כללי. גם אם הסוחר שלכם הוא הכי סחבק בעולם ותמיד מפנק, זה לא אומר שהוא בהכרח יודע מה הוא מוכר (או במקרה הגרוע, עובד עליכם בכוונה).

אז אם יש לכם את האפשרות, כמובן שתמיד נחמד לשלוח דגימה למעבדה יעודית כגון Energy Control בספרד כדי לקבל ניתוח מעמיק שלה ולדעת מה בדיוק יש לכם שם וכמה, אבל זה לא פרקטי עבור הרוב המוחלט של האנשים ברוב המוחלט של המקרים. על כן, יש לנו דבר מופלא שנקרא ערכות בדיקה.

ערכות בדיקה הם ריאגנטים כימיים, כלומר חומרים שמגיבים למולקולות ספציפיות ומשנים את צבעם בהתאם. כך למשל בדיקת מנדלין תגיב ל-MDMA בשינוי לצבע סגול-שחור, לקטאמין בשינוי לצבע צהוב-חום, ולקוקאין בשינוי לצבע צהוב-כתום. ערכות בדיקה הן כלי נהדר, אך יש מספר דברים שחשוב לזכור לגביהן.

• ערכות בדיקה נועדו בעיקר לבדיקה של אבקות והתפקיד העיקרי שלהן הוא לפסול נוכחות של חומרים מסוכנים או לא רצויים, הזיהוי של חומר ספציפי הוא משני ביחס לכך.
• חשוב להסתכל על שינוי הצבע ההדרגתי, אם ישנו יותר מחומר אחד בתערובת יתכן שתראו מספר צבעים אחד אחרי השני.
• תמיד כדאי לבדוק חומר עם 2 ערכות בדיקה שונות לפחות. כל ערכת בדיקה מכסה חומרים שונים מגיבה אליהם בצבעים שונים, ולעתים ישנם 2 חומרים עם צבעים מאוד דומים (למשל – קטאמין והרואין שניהם מגיבים בצבע מאוד דומה לערכת מנדלין). הצלבת תוצאות של 2 בדיקות שונות או יותר מאפשרת לכם לקבל תשובה מדוייקת יותר לגבי מה שיש לכם ביד.
• ערכות בדיקה הן חוקיות לחלוטין להחזקה ולסחר. ניתן להזמין אותם בארץ מ-ReageSheep או ממגוון מקורות בחו"ל כגון DanceSafe,‏ Test Kit Plus, ועוד.

חשוב לזכור שערכות בדיקה הן לא מדויקות ב-100%, אבל הן הכלי הכי טוב שיש לנו לשמור על עצמינו, לפחות עד שתהיה לגליזציה מלאה ורגולציה של שוק הסמים.

סרטונים על בדיקות סמים – 

https://www.youtube.com/watch?v=gA0lPy2BbXc

https://www.youtube.com/watch?v=OoRR096EpVM

מינונים

זה אמור להיות מובן מאליו, אבל מניסיוני בסצינה זה ממש לא – תמיד תדעו בדיוק מה המינון של מה שאתם לוקחים!

חומרים שונים פעילים במינונים שונים, וחשוב מכך – מסוכנים במינונים שונים. חשוב להכיר את טווח המינונים הבטוחים של כל חומר ולהשאר בטווח הזה. בנוסף לבטיחות, זה גם נותן לכם הרבה יותר שליטה על החוויה שלכם – קרה לכם פעם שצרכתם חומר מסוים והרגשתם שלקחתם יותר מדי או מעט מדי? אם תדעו את המינון המדויק לפני הצריכה, בפעם הבאה תוכלו לתקן את המינון בהתאם לחוויה שאתם מחפשים. משקל מיליגרמים פשוט ("משקל יהלומים") עולה פחות מ-200 ש"ח ויסייע לכם לשמור על עצמם למשך שנים ארוכות.

מלבד החומר הספציפי שאתם צורכים, יש עוד פקטור חשוב שמשפיע על קביעת המינון – האופן בו אתם צורכים אותו.

אפיק הצריכה (ROA – route of administration)

יש דרכים רבות לצרוך סמים – בבליעה, בהסנפה, רקטלית, מתחת ללשון, בספיגה דרך העור בעישון, בהזרקה לוריד, בהזרקה לשריר… לכל אופן צריכה יש את היתרונות והחסרונות שלו, כך למשל בעישון יש ספיגה מהירה מאוד של החומר, אבל עצם אופן הצריכה הזה לעתים קרובות פוגע בריאות. בבליעה בדר"כ יש את זמן העליה האיטי ביותר, אבל לעתים קרובות היא תהיה הכי בטוחה. חשוב להכיר את אפיקי הצריכה הנפוצים, על היתרונות והחסרונות שלהם.

אפיקי צריכה שונים עובדים אחרת עבור כל חומר – יש חומרים שיעבדו טוב יותר בהסנפה, ואילו יש כאלה שיעבדו טוב יותר בעישון. לאפיקי צריכה שונים יש תופעות לוואי שונות, וחשוב מכך – מינונים שונים. מינוני הסנפה לדוגמה בדר"כ יהיו נמוכים יותר מהמינונים של אותו החומר בדיוק בבליעה. כשאתם ניגשים לחומר מסוים, חשוב לבדוק מה הם אפיקי הצריכה המתאימים ביותר עבורו ומהו טווח המינונים הבטוח עבור כל אפיק צריכה.

סט וסטינג

המושגים סט וסטינג מגיעים בעיקר מעולם הפסיכדליה שבו לא כל כך נגענו הפעם, אבל הם רלוונטיים לכל הסמים, והאמת היא שלכל סיטואציה בחיים בכלל, בלי קשר לצריכת סמים. סט הוא המיינדסט, כלומר המצב הרגשי והנפשי שאיתו אנחנו ניגשים לסיטואציה. הסטינג הוא הסביבה שבה אנחנו נמצאים, הפיזית והחברתית. 

חשוב לקחת בחשבון את הסט והסטינג שבו אנחנו נמצאים ברגע נתון כדי לקבל החלטה אחראית ונכונה יותר עבורינו לאותה סיטואציה. למשל, אם אני בתקופה חרדתית, לקחת ממריצים שאחת מתופעות הלואי שלהם היא הגברה של חרדתיות זה כנראה לא רעיון כל כך טוב. אם אני במסיבת בריכה, כנראה שלקחת חומר כמו קטאמין שפוגע ביכולות המוטוריות שלי עשוי להיות מסוכן. אם אני בחברה של אנשים שאני לא מכיר כל כך טוב או לא סומך עליהם, בחירת הסמים שלי צריכה להיות בהתאם.

שילובים

הדבר הכי חשוב לזכור לגבי שילובי סמים הוא – לא לשלב זה תמיד יותר בטוח!

אבל רוב האנשים בכל זאת ירצו לשלב במוקדם או במאוחר, אז איך יודעים מה בטוח? יש כלל אצבע די פשוט שאני קורא לו "הרמזור", שיכול לתת מושג כללי לגבי שילובים בין שתי משפחות החומרים העיקריות – מדכאים (כגון אלכוהול, נוגדי חרדה, ג'י, קטאמין, ואופיאטים) וממריצים (כגון קוקאין, אמפתמין, MDMA, וגת כולל נגזרות ה-MMC השונות).

מדכאים עם מדכאים – מסוכן – עשוי להוביל לעילפון, אבדן זכרון, דיכוי נשימתי ואף מוות.

ממרצים עם ממריצים – בעייתי – ממריצים מגבירים את הדופק ומצרים את כלי הדם, זה גם ככה יוצר עומס על הלב ומערכת הדם ושילוב של יותר ממריץ אחד יחד עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים ללב.

ממריצים עם מדכאים – לנקוט בזהירות – שילוב מאוד פופלרי משום שהממריצים מנטרלים את האפקט המרדים שיש לחומרים מדכאים, אבל לעתים קרובות זה גורם לאנשים לצרוך הרבה יותר ממה שהם רגילים. כך למשל שילוב בשילוב של אלכוהול עם קוקאין אנשים מרגישים פחות שיכורים ועשויים לשתות הרבה יותר, ואז כשהשפעת הקוקאין פגה השפעת האלכוהול תכה במפתיע.

כמובן שזה כלל מאוד כללי ותמיד חשוב לבדוק ספציפית את השילוב של כל חומר וחומר לפני שאתם מערבבים בינהם. אם כי כמובן, תמיד עדיף פשוט לא לערבב.

אם אתם נוטלים תרופות כלשהן, בין אם במרשם ובין אם סתם לקחתם אדוויל כי כואב לכם הראש, חשוב לקחת גם אותן בחשבון. למידע לגבי שילובים ספציפיים, כדאי להכיר את טבלת השילובים המפורסמת של Tripsit.me שמכסה הרבה מאוד חומרים ותרופות שונות.

מעבר ל-"מזעור נזקים"

אמנם המונח הזה כבר ממש התקבע בתודעה ובתרבות, יש בו גם משהו בעייתי משום שהוא מניח מראש שסמים הם קודם כל מזיקים, וכל מה שאפשר לעשות זה רק למזער את הנזקים שלהם. זה יוצר תמונת מציאות מטעה, כי הרי אנחנו מיישמים את העקרונות של תפיסת מזעור הנזקים כמעט בכל פעולה שלנו ביומיום – כשאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה לפני שאנחנו חוצים כביש, כשאנחנו שמים כפפות במטבח לפני שאנחנו מוציאים משהו חם מהתנור, וכשאנחנו שמים קונדום לפני סקס.

בדומה לכל אלו, צריכת סמים היא פשוט עוד פעולה יומיומית שאנשים יכולים לעשות, שיש לה את הסיכונים שלה ויש לה את היתרונות שלה. כפי שהטאבו סביב מיניות והיעדר חינוך מיני הביא להפצה של מחלות מין, הריונות לא רצויים, ופגיעות מיניות שונות – כך גם הטאבו והיעדר החינוך סביב סמים מביא לפגיעה בצרכנים ובאנשים הקרובים אליהם. בדיוק כמו עם מיניות, הדחף האנושי לשנות את תודעתינו חזק יותר מכל תפיסה שמרנית שאומרת שאנחנו לא צריכים לעשות את זה. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא לגשת לנושא באחריות ולאפשר לעצמינו ולאחרים לעשות את זה בצורה הבטוחה ביותר.