מחשבות על מדיטציה - מחזור חורף 23-24

עד עכשיו כמעט לא עסקנו במדיטציה מעבר לתרגול בישיבה, ובמחזור הזאת, במיוחד עם כל החדשים, הייתי רוצה שנעסוק בזה יותר. גם כי אני יודע שבסטינג הנוכחי לא כולם בהכרח מרגישים בנוח עם לשתף (או לשמוע) דברים איטימיים ואישיים, וגם כי אני חושב שזה באמת כלי חשוב שמן הראוי לתת לו יותר תשומת לב. כדיסקליימר אני אזכיר שוב שמדיטציה היא עולם ומלואו, ואולי אפילו יותר מעולם אחד, אז מה שאני אומר כאן הוא לא אמירות אבסולוטיות על מדיטציה בכלל, אלא חידודים ביחד למדיטציה בהקשר הספציפי של הסנגהה שלנו. זו גם טכניקה שהולכת ומתפתחת לאורך התרגול, וכמו כל דבר שנאמר פה בסנגהה, הדברים שאני הולך להגיד על מדיטציה גם הם יחסיים – הדגשים שנכונים בשלב מסוים בתרגול שלנו לא בהכרח יהיו נכונים בשלב אחר. הדברים שאני אגיד עכשיו הם סוג של הכללה שאני מנסה שתהיה תקפה לכמה שיותר מהאנשים בסנגהה, אבל עדיין יתכן שהם יהיו תקפים ורלוונטיים יותר לאנשים מסוימים ופחות לאחרים. זה משהו שאני מעודד אותנו לנהל עליו שיח בהמשך המפגש.

אז קודם כל, מה מדיטציה היא לא?

מדיטציה היא לא משהו שאנחנו עושים כדי להרגע, היא לא משהו שאנחנו עושים כדי להשקיט את המחשבות, לא משהו שאנחנו עושים כדי להרגיש יותר. מדיטציה היא לא תרגול שנועד לגרום לנו להרגיש (או לא להרגיש) משהו מסוים, היא לא נועדה להביא אותנו למצב תודעה ספציפי, היא לא נועדה לשנות שום דבר בנו או במציאות, לפחות לא באופן שבו אנחנו נוטים לחשוב על שינוי. מדיטציה היא לא פעולה שאנחנו מצפים ממנה לתוצאה מוגדרת ומיידית. לכן שום דבר שקורה לנו במהלך התרגול לא יכול להיות הצלחה או כישלון, כי אנחנו לא מודדים את המדיטציה לפי מה שקורה לנו בתוכה.

אז מה מדיטציה היא כן? 

יש ציטוט מאוד יפה של פמה צ'ודרון שאיתו אני רוצה להתחיל לענות על זה – 

Meditation is about seeing clearly the body that we have, the mind that we have, the domestic situation that we have, the job that we have, and the people who are in our lives. It's about seeing how we react to all these things. It's seeing our emotions and thoughts just as they are right now, in this very moment, in this very room, on this very seat. It's about not trying to make them go away, not trying to become better than we are, but just seeing clearly with precision and gentleness.

כלומר, מדיטציה היא אקט של התבוננות. במובן מסוים, אפשר להגיד שמדיטציה היא העדר פעולה, היעדר של מניפולציה עם ציפיה לתוצאה ברורה. מה שאנחנו עושים במהלך תרגול מדיטציה הוא לעצור ולראות מה כבר קיים. לקחת הפסקה מהעשיה הבלתי פוסקת שלנו, מהניסיון שלנו להיות משהו מסוים דרך הפעולות, המחשבות, הרגשות שלנו, ולתת לעצמינו לגלות מה אנחנו כבר, ברגע הזה, בין אם זה נעים לנו ובין אם לא. השאיפה שלנו היא מפגש בלתי אמצעי עם האמת של הרגע הזה.

עם זאת, מדיטציה היא גם אימון. דרך מדיטציה אנחנו מתאמנים ומטפחים איכויות מסויימות בתוך עצמינו – ריכוז, סקרנות, שוויון נפש, חמלה. כמו עם אימון גופני, אנחנו לא יכולים לצפות מעצמינו להצליח מהאימון הראשון, וגם לא מהאימון העשירי. האימון הוא אינסופי, והטיפוח של האיכויות האלה הוא תהליך שמתרחש לאורך זמן. מה שחשוב זה לא כמה פעמים איבדתי ריכוז בישיבה היום, מה שחשוב הוא שהמשכתי להיות מודע לכך, שהבחנתי שזה קורה והחזרתי את המיקוד שלי חזרה למושא המדיטציה. דרך התנועה הפשוטה הזאת אני מתאמן בכל מיני דברים – אני מתאמן בלהיות מודע לתנועה של תשומת הלב שלי, אני מתאמן בלשלוט בתשומת לב שלי ולמקד אותי במושא שאני בוחר, ואני מתאמן גם בשוויון נפש – אל מול מחשבות או תחושות או תכנים אחרים שיכולים לעלות, שאני שם לב שהם עלו, ומחזיר את תשומת הלב למושא המדיטציה שלי.

זה גם מה שמכין אותנו ועוזר לנו בשלב השני של המפגש שלנו – השלב שבו אנחנו מביאים תשומת לב לתכנים ספציפיים בתוך התודעה שלנו. היכולת שלנו למקד את תשומת הלב שלנו באלמנטים ספצפיים בתוך החוויה שלנו, היכולת שלנו לא להתערער או להסחף מתכנים אחרים, אנחנו מפתחים אותם במהלך הישיבה שלנו, ואז משתמשים בהם בתהליך החקירה המונחה בשיחה שלנו.