החוויה המיסטית – היום שאחרי
"הפסיכוטיים טובעים באותם המים בהם המיסטיקנים שוחים בהנאה" -ג'וזף קמפבל
מה גורם לכך מה גורם לכך שחלק מהאנשים טובעים בעיקבות החוויה המיסטית, בעוד שאלו שוחים בהנאה? יש הרבה דרכים שונות לענות על השאלה הזו, הנה אחת.
התעוררות והארה דרך הסיפור האישי שלי – מיני ראיון עם אסף ברטוב
על התעוררות והארה דרך סיפור האישי שלי, במסגרת הצגה עצמית וריאיון מקבוצת "התעוררות למציאות ודהרמה פרגמטית בישראל", מאוגוסט 2020
סבל ובורות
מכירים את זה שלפעמים שאתם עושים דברים שאתם משוכנעים שיעשו אתכם מאושרים, אבל בפועל הם רק גורמים לך לסבול יותר? הסיבה לכך, על פי הבודהיזם, היא בורות. בורות לגבי ההשלכות האמיתיות של המעשים שלנו, בורות לגבי מה באמת מייצר אושר ומה באמת מייצר סבל.
על חשיבותם של סיפורים טובים
קצת מביך אותי להודות בזה, אבל אחת הסדרות האהובות עליי בעולם היא "איך פגשתי את אמא". מלבד המובן מאליו, שזו סדרה שעוסקת בחייהם של אנשים בגיל ומצב חיים דומה לשלי, יש לה גם רובד עמוק יותר שאני מתחבר אליו.
ריקות למתחילים
ריקות היא אחד העקרונות המורכבים ביותר בתורה הבודהיסטית, עם הרבה חוסר הבנה ופרשנויות שגויות. בפוסט הזה ננסה לעשות בזה קצת סדר.
חוויות התעוררות – תחנה אחרונה או צעד ראשון?
חוויות התעוררות הן משהו שחוזר במגוון רחב של מסורות רוחניות ומיסטיות, ומאופיינות בחוויה של חיבור למשהו שהוא מעבר לאני היומיומי, בריבוי תובנות לגבי העצמי והחיים ובאופן כללי בתפיסה שונה של הזמן והמרחב. מה התפקיד שלהן בדרך הרוחנית ואילו מלכודות הן טומנות בחובן?
האם המציאות היא אשליה?
לעתים קרובות אצל אנשים שהולכים בדרך הרוחנית, בייחוד כאלו שכבר חוו חוויית התעוררות או שתיים, יש תפיסה של "האמת" (האינסוף האבסולוטי וחסר הצורה) וה"אשליה" (אני, אחרים ועולם התופעות), אך זו דיכוטומיה בעייתית שלעתים קרובות מנתקת אנשים מהעולם.
אי הזדהות עם המחשבות
מדובר רבות על כך שאנחנו מזדהים עם המחשבות שלנו ואנחנו צריכים לתרגל אי הזדהות איתן, אבל מה זה בעצם אומר?
פאסיביות אל מול אקטיביות בדרך הרוחנית
אחד החששות הגדולים בקרב הרבה אנשים שנחשפים לעולם המדיטציה ותרגול ה-acceptance הוא החשש שמרוב קבלה של המציאות הם יהפכו לפאסיביים אל מול העולם. בפוסט הקרוב אנסה קצת לערער את המיתוס הזה, שבעיניי מקורו בבלבול וחוסר הבנה של מהות התרגול.
היאחזות באי-היאחזות
אחד הסוגים הנפוצים של מעקף רוחני הוא מצב קצת מצחיק שאפשר לקרוא לו היאחזות באי-היאחזות, או היאחזות בריקות. זה נפוץ בדר"כ בקרב אנשים שחוו חוויות רוחניות משמעותיות (לעיתים קרובות תחת השפעת פסיכדליים) שבעקבותיהן המיינד הבין שלא ניתן להיאחז בשום דבר, אבל באופן אירוני הוא מנסה להיאחז בתובנה הזו.