המלצות לתרגול מחוץ לסנגהה

מבוסס על שיחה מהסנגהה מה-13.9.22

לקראת יציאה של הסנגהה לפגרה של חודש, רציתי לדבר קצת על מה אנחנו עושים כאן ובכלל, ואיך זה מתחבר לחיים.

המפגשים בסנגהה הם מה שנקרא תרגול פורמלי – אנחנו יושבים למדיטציה עם הנחיות ומשך מוגדר, מתרגלים חקירה בצורה מובנית בתוך שיחה, ובאופן כללי שוהים במרחב שהמהות שלו היא התרגול עצמו, מרחב שמעודד חקירה ללא מאמץ. מבחינתי, הסנגהה היא סוג של דוג'ו, היא מקום שבו אנחנו מתאמנים בצורה מרוכזת כשהמטרה בסוף היא להכניס את הדברים האלה לחיי היומיום שלנו. אז מה הדברים שאנחנו מתרגלים כאן ואיך אפשר לקחת אותם לחיים?

הדבר הכי מובן מאליו זה כמובן תרגול המדיטציה הפורמלי. אם אתם מצליחים לשבת לבד כל יום (או אפילו אחת לשבוע) למשך חצי שעה לפחות – אשריכם. אם לא – אז כדאי שתדעו שרוב האנשים לא מצליחים. חלק מהסיבה שאנחנו סנגהה, היא כי לתרגל מדיטציה לבד זה קשה. אז בואו נשתמש בזה גם כאן – לא חייבים מפגשים סנגהה שבועיים כדי לתרגל, אפשר לקבוע לשבת בזוגות, בשלשות, או בחבורות באיזה גודל, זמן ומקום שרק בא לנו.

הדבר השני שאנחנו מתרגיל פה הוא החקירה. מה שאנחנו עושים פה בצורה מונחה ומוחזקת זה פשוט להתבונן בתודעה של עצמינו, להתבונן בתהליך שהוא הגוף-נפש שלנו מתרחש מרגע לרגע, ולקבל על זה שיקופים מבחוץ והנחיות לדיוק ההתבוננות הזאת ביחס למה שמעניין אותנו לחקור. נכון, זה יותר קל לעשות את זה בתוך מרחב מוגדר, כשיש מישהו שמנחה את השיח ועוד אנשים שיכולים לשקף לנו דברים, אבל זה לא דרישת סף. גם היכולת להתבונן וגם מושא ההתבוננות שלנו נמצאים כאן תמיד, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להזכר בזמן אמת שיש לנו את האפשרות לעשות את זה. לא משנה אם אנחנו ברגע ממש מאתגר וקשה, או רגע ממש נעים ומתגמל, או אולי סתם רגע של שיעמום – תמיד אפשר להביא סקרנות לרגע הזה, תמיד אפשר לעצור ולשאול "מה קורה כאן בעצם? מה מתרחש בתוכי עכשיו?". גם כאן, אף על פי שאפשר לעשות את זה לבד – לא חייבים. כמו שאתם עושים עבודה מדהימה בלשקף אחד לשני דברים, לחדד, ולחקור יחד פה סנגהה – אפשר לעשות את זה גם מחוצה לה, בין אם זה בשיחת טלפון או בפגישה אחד על אחד עם השוהה החביב עלינו (או הפנוי באותו יום), ובין אם זה במפגש סנגהה יותר רחב.

וזה מביא אותי לדבר השלישי – לתרגל את הסנגהה עצמה. מי שמכיר אותי מספיק זמן יודע שמבחינתי כל דבר זה תירוץ לייצר קהילה, כי אני באמת מאמין שזה אחד הדברים הכי משמעותיים שיש לנו בחיים האלה, ואחד הדברים שאולי הכי קשה לייצר באורח חיים העירוני-המודרני. אמרתי את זה כבר כמה פעמים ואני אמשיך – תמיד אפשר פשוט להפגש ולבלות יחד. לא צריך שאני או מישהו אחר יחליט ויקבע ויודיע שנפגשים, כל אחד מכם יכול פשוט לעשות את זה לבד. אפשר להזמין אנשים אליכם, אפשר להזמין אנשים לצאת יחד לבר או למסיבה או לסרט או למה שזה לא יהיה, אפשר פשוט ליצור קשר ולעשות מה שבא לנו, כמתרגלים או פשוט כבני אדם – ביחד.