נקודת המוצא שממנה אנחנו מסתכלים על מחשבות, שהיא מגיעה מהאופן שבו רואים את המחשבות בפילוסופיה הבודהיסטית. אנחנו רגילים להסתכל על מחשבות כמשהו אקטיבי שאנחנו עושים – אני חושב על… – אנחנו בוחרים את המחשבות שלנו, אנחנו מייצרים אותן. לעומת זאת, נקודת המבט הבודהיסטית רואה את המחשבות בתור חוש נוסף. כלומר, כמו שאנחנו שומעים צלילים ומרגישים תחושות, ככה אנחנו מתוודעים גם למחשבות שלנו.

מדיטציה היא לא משהו שאנחנו עושים כדי להרגע, היא לא משהו שאנחנו עושים כדי להשקיט את המחשבות, לא משהו שאנחנו עושים כדי להרגיש יותר. מדיטציה היא אקט של התבוננות. במובן מסוים, אפשר להגיד שמדיטציה היא העדר פעולה, היעדר של מניפולציה עם ציפיה לתוצאה ברורה. מה שאנחנו עושים במהלך תרגול מדיטציה הוא לעצור ולראות מה כבר קיים.

ד"ר ריק שטראסמן הוא פסיכיאטר, נוירופרמקולוג וחוקר פסיכדליה. המודל התיאונוירולוגי שלו הוא ניסיון מסקרן לחבר בין DMT לנבואה התנ"כית, ובין מדע לדת.

החלק הרביעי והאחרון בסדרה, בוא אנסה לאסוף את כל האינפורנציה שזרקתי עליכם בשלושת החלקים הקודמים ואנסה לענות סוף סוף על השאלה – האם אפשר לעורר חוויות מיסטיות באמצעות פסיכדלים?

חלק שלישי מתוך ארבעה שעוסק בצלילת עומק אל תוך הקשר שבין החוויה המיסטית לפסיכדליה. בחלק הזה נבחן את ההיבט הטרנספורמטיבי של החוויה המיסטית, ונראה מה יש למחקר הפסיכדלי בימינו להגיד על הקשר בין פסיכדלים לחוויה המיסטית.

חלק שני מתוך ארבעה שעוסק בצלילת עומק אל תוך הקשר שבין החוויה המיסטית לפסיכדליה. בחלק הזה ננסה להבין למה אנחנו מתכוונים בכלל כשאומרים "חוויה מיסטית", והאם אפשר להגיד שפסיכדלים מעוררים אותן.